על פי התקנות הצבאיות, צה"ל רשאי להעניק פטור משירות קבע לחיילים, מטעמים ספציפיים המפורטים בפקודות הצבא לעניין זה. במקרים רבים, המערכת הצבאית עצמה היא זו שיוזמת את התרת ההתחייבויות לקבע ולא חיילי הקבע עצמם. אולם גם חייל הקבע יכול לבקש פטור למשרתי קבע, במידה והוא עומד בקריטריונים מסוימים. בשורות הבאות נסביר אודות התהליך להתרת התחייבות לקבע ביוזמת החייל עצמו, ההבדלים בין התחייבות פתוחה להתחייבות קשיחה בהקשר זה, הגורם הצבאי המטפל בבקשות הללו והאופן בו סיוע של עורך דין צבאי מנוסה בתהליך, יכול להשפיע לטובה על סיכויי הבקשה לקבל אישור.
מהו שירות בקבע ומי הם משרתי הקבע?
שירות בקבע הוא מסלול בצבא המיועד לאנשים הרואים את צה"ל כמקום עבודה לטווח הקצר או הארוך יותר. בדרך כלל, שירות בקבע מתחיל מיד לאחר סיום שירות החובה, אם כי ישנם מקרים בהם חיילים משתחררים משירות חובה ומתגייסים לאחר מכן לשירות בקבע במועד מאוחר יותר. במקרים מסוימים, המערכת הצבאית עשויה לדרוש מחיילים המשרתים בשירות חובה להתחייב לשירות קבע על מנת שיוכלו להשתבץ לתפקידים המחייבים תקופות הכשרה ממושכות.
שירות בקבע פונה בעיקר לחיילים הממלאים תפקידים פיקודיים ומקצועיים בצבא, בדרך כלל בדרג הביניים ומעליו. חשוב לציין כי שירות בקבע פועל על בסיס הסכם חוזי בין החייל המשרת לבין צה"ל. חוזה השירות בקבע מתווה את תנאי השירות של החייל, לרבות משך השירות וזכויות וחובותיו של החייל המיועד לשירות בקבע.
מהו חוק שירות הקבע בצה"ל וכיצד הוא נוגע לענייננו?
בשנת 2010 נכנס לתוקף חוק שירות הקבע בצה"ל שנועד להסדיר את הקמתה של ועדת ערר עבור אנשי הקבע בצה"ל. מדובר באבן דרך משמעותית ומכרעת שכן, טרם הקמתה, מעמדם המשפטי של אנשי הקבע בצה"ל לא היה מוגדר, והותיר אותם ללא גישה לערכאה שיפוטית המתאימה לטיפול בבעיותיהם, למעט בג"ץ. מצב זה יצר ואקום משפטי עבור אנשי הקבע בישראל. חשוב לציין כי לעובדי קבע בצה"ל אין זכות להתאגד, ויחסיהם עם הצבא שונים מהדינמיקה הטיפוסית של עובד מעביד הנצפית במגזר הפרטי, בסקטור הציבורי ובשאר הצבאות בעולם המערבי.
כך קרה שצה"ל שמר לעצמו את הזכות לפטר אנשי קבע לפי שיקול דעתו (לרוב במקרים הקשורים לתפקוד לקוי או עילות רלוונטיות אחרות כדוגמת העדר אופק שירות) – מבלי שלחייל הקבע ניתן מנדט להשפיע על העניין או להגן על זכויותיו כעובד.
ועדה זו, שהוקמה כוועדת ערר עצמאית ונפרדת ממערכת המשפט הצבאית, נועדה למלא את החלל המשפטי הנ"ל עבור משרתי הקבע. תפקידה העיקרי הוא לטפל בסכסוכי העסקה שעלולים להתעורר בין צה"ל לאנשי הקבע ולהיפך, באופן מאוזן יותר.
החוק אפשר לחיילי קבע, הרואים את עצמם נפגעים מהחלטותיהם של גורמים מוסמכים בצבא להגיש ערעור לוועדה, בנושאים הבאים:
- מחלוקות בנושא שכר או זכויות סוציאליות ורכיבי שכר נלווים
- זכאות לימי חופשה או מחלה
- מענקי שחרור
- סוגיות הנוגעות לניכויי שכר
- סוגיות הקשורות בתוכנית שירות הקבע ומימושה שאינן נוגעות לתפקיד או העלאת דרגה
- בקשות למתן פטור למשרתי קבע על בסיס העילות שנקבעו לעניין זה בפקודות צה"ל
מלבד זאת, כל חייל בקבע החש כי נגרם לו עוול בעקבות החלטותיו של גורם צבאי בדבר קבלתו לשירות בקבע – רשאי גם הוא לערור על כך לוועדה זו.
השוני בין חוזה שירות פתוח לחוזה שירות קשיח בקבע
לפני שנתחיל לדון בתהליך לקבלת פטור משירות צבאי למשרתי קבע, כדאי שנסביר מה השוני בין חוזה שירות פתוח לחוזה שירות קשיח. הדבר חיוני בהתחשב בהבדלים הקיימים בפקודות הצבא בתנאי השחרור של אנשי קבע בהתחייבות פתוחה לעומת אלו של בעלי התחייבות קשיחה.
שירות הקבע בצה"ל ידוע בדרישותיו הגבוהות, מה שגרם לצה"ל להציע תנאים משופרים לחיילים המתחייבים לשירות קבע. בדרך כלל, חוזה שירות פתוח בקבע נמשך עד 5 שנים. עם זאת, אם חייל מקבל הטבות מסוימות מהמערכת הצבאית, כמו הכשרה מקצועית או מימון לימודי תואר ראשון, הוא נדרש לחתום על חוזה קבע קשיח.
חוזה שירות קשיח פירושו שהפרט מתחייב לשירות קבע שפקודות הצבא לא מאפשרות לו לסיים את החוזה שלו באופן חד צדדי, אלא מחייב אותו לעבור תהליך הערכה בוועדה להתרת התחייבות שבה יידונו הנסיבות הפרטניות ותיבחן סוגיית קיומה של הצדקה למתן פטור למשרת הקבע.
חשוב לדעת
מבחינת המערכת הצבאית, החתמת מועמדים לעתודה וחיילים על חוזה קשיח לשירות קבע הוא עניין לגיטימי והוגן מיסודו, שכן החייל עובר הכשרה מקיפה על חשבון הצבא, משולב במקצועו הנרכש וזוכה להטבות רבות לאורך תקופת השירות. לכן צה"ל אינו ממהר להעניק פטור למשרתי קבע החתומים על חוזה קבע קשיח. לכן חיוני ביותר להסתייע בעו"ד צבאי מנוסה בהגשת בקשות אלו.
התהליך להתרת התחייבות לקבע ביוזמת החייל עצמו
התהליך להתרת התחייבויות לשירות קבע ביוזמת משרת הקבע עצמו, הוא שונה במקרה שמדובר על התחייבות פתוחה לשירות קבע לעומת התחייבות קשיחה.
- התמחות בדין הצבאי
- 23 שנות ניסיון
- צוות עורכי דין מקצועי שיעמוד מאחוריך
תהליך הגשת הבקשה לשחרור מקבע לבעלי התחייבות פתוחה
משרתי קבע החתומים על התחייבות פתוחה, יכולים להגיש בקשה בכתב לשחרור מהשירות בטווח של לפחות 60 ימים למועד שבו הם מעוניינים לסיים את שירותם. לאחר מסירת הודעה זו, ייקבע לחייל הקבע תאריך השחרור משירותו, שיכול להיות גם בטווח של 12 חודשים ממועד מסירת בקשתו.
לאחר שהחייל מוסר את בקשתו להפסקת השירות, הוא מזומן לראיון מול מפקד ביחידה שמולו הוא יידרש לנמק את בקשתו להשתחרר. בהמשך לכך, הבקשה מועברת לבחינה מול גורם צהל"י בכיר יותר שבמסגרתה בדוקים אם לחייל יש עדיין התחייבויות כלשהן מול הצבא ובהתאם לכך נקבע מועד שחרורו ונמסר לו תאריך השחרור המיועד.
תהליך הגשת הבקשה לשחרור מקבע לבעלי התחייבות קשיחה
גם במקרה זה, החייל נדרש להגיש למפקדיו הודעה בכתב לגבי רצונו לסיים את שירותו, בטווח של לפחות 60 ימים למועד השחרור המבוקש. המפקד מעביר את בקשת הפטור לגורם הקובע בחיל שם הבקשה עוברת בחינה ראשונית שלאחריה היא מועברת לאישור באגף כח אדם או גורם אחר. לאחר מכן, משרת הקבע מקבל את ההחלטה בבקשתו בכתב. אם הבקשה איננה מאושרת, המבקש רשאי להגיש ערר בנושא בתוך 14 יום מתאריך שבו נמסרה לו הודעת הדחייה. ניתן להגיש גם ערר נוסף במידה ונוצרו טעמים נוספים להגשת בקשת השחרור או נחשפו עילה או נימוקים נוספים שיכולים לתמוך בה ולא נכללו בבקשה המקורית. גם במידה ועברו 6 חודשים ומעלה מהגשת הבקשה הראשונה, ניתן להגיש ערר בגינה.
האתגרים הכרוכים בקבלת פטור למשרתי קבע בעתודה
חיילי עתודה רבים מוצאים את עצמם לא מרוצים מהדרך שבחרו בגיל 18 או מהשיבוץ המקצועי שלהם בצבא, שעשוי להתיישר רק באופן שולי עם המקצוע שרכשו באקדמיה. במקרים כאלה יש לעתודאים אפשרות לבקש אישור לקבלת פטור למשרתי קבע. עם זאת, מומלץ לפנות לסיוע משפטי מעורך דין צבאי בעל ידע רב בהגשת בקשות אלו, בטרם הגשת הבקשה להתרת חוזה העתודה.
זאת מאחר ואף שבמקרים לא מעטים, הצבא אינו חפץ בהתרת החוזה, שכן הדבר יגרום לאובדן אנשי מקצוע מיומנים ותשלול מצה"ל ליהנות מפירות ההשקעה המשמעותית שהושקעה בהכשרתו של החייל. לעיתים אף עלול הצבא להפעיל לחץ על חיילי עתודה להמשיך בשירות הקבע, מה שיוביל לתחושות טינה ותסכול בקרב חיילים אלו.
איזה גורם צבאי מטפל בבקשות למתן פטור למשרתי קבע?
הגורם הצבאי המוסמך לדון בבקשות למתן פטורים למשרתי קבע בצה"ל נקרא הוועדה להתרת התחייבויות. ועדה זו מתכנסת כדי לבחון מקרים בהם חייל מבקש להשתחרר מחוזה הקבע או העתודה שלו ביוזמתו הוא, כמו גם מקרים בהם צה"ל מבקש לשחרר חייל מקבע ביוזמת המערכת. הוועדה מקיימת ישיבות קבועות על בסיס תקופתי ומזמן את חיילי הקבע המועמדים לשחרור מהצבא לדיון בנושא. מדובר בהליך מחייב משפטית, ולכן חשוב שחיילים המעורבים בו, יבקשו הדרכה מעורך דין צבאי בעל ידע רב, המכיר את התחום. ייעוץ משפטי כזה ממלא תפקיד חיוני בשמירה על זכויותיהם של משרתי קבע והגנה על האינטרסים שלהם – בין שהם מעוניינים בפטור זה ובין שהם רוצים לערער על החלטת הצבא לשחרר אותם ביוזמתו.
לסיכום: כיצד סיוע מעורך דין צבאי יכול להשפיע לטובה על הטיפול בנושא הפטור למשרתי קבע
בין אם אתם שוקלים שירות בקבע, מבקשים להבין את ההבדלים בין שירות קבע פתוח לקשיח, או מתקשים בהשגת פטור למשרתי קבע, חיוני לקבל את התמיכה והליווי של עורך דין צבאי מנוסה. עו"ד צבאית "המסייעת" מתמחה במתן סיוע משפטי מקיף למשרתי קבע, חובה ומילואים בצה"ל ותשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או צורך. צרו קשר עם משרדנו עוד היום כדי להבטיח שהזכויות והאינטרסים שלכם מוגנים היטב במסגרת שירותכם ועם שחרורכם לאזרחות.
שירות קבע בצה"ל הינו מסלול המיועד לאנשים הרואים את צה"ל כמסגרת תעסוקתית לזמן קצר או ממושך. זה מתחיל בדרך כלל מיד לאחר השלמת שירות החובה, אך ניתן להיכנס לקבע גם במועד מאוחר יותר.
ההבדלים בין שירות קבע פתוח לשירות קבע קשיח מתבטאים בקושי להשתחרר מהשירות ביוזמת משרת הקבע. בהתחשב בהכשרה המורחבת וההטבות שמשרתי קבע בחוזה קשיח מקבלים לרוב, תהליך שחרורם מול הוועדה להתרת התחייבויות, הוא מורכב יותר והפטור אינו ניתן להם בנקל.
הוועדה להתרת התחייבויות אחראית לבחון מקרים בהם חיילים מבקשים להשתחרר משירות קבע ביוזמתם או מקרים בהם צה"ל מבקש לשחרר חייל מחובותיו ביוזמת המערכת, ולהחליט אם לאשר את הבקשה או לא.
צה"ל אינו ממהר להעניק פטור למשרתי קבע החתומים על חוזה קבע קשיח. לכן חיוני ביותר להסתייע בעו"ד צבאי מנוסה בהגשת בקשות אלו.
