האם ילדכם מחזיק באזרחות ישראלית אך מתגורר דרך קבע מחוץ לישראל? האם אתם מודעים לחובת הגיוס לצה"ל החלה גם על בני מהגרים המתגוררים בחו"ל? במאמר זה נסקור את הסוגייה המורכבת של הסדרת מעמד בן מהגרים בצה"ל, זכויותיו וחובותיו, ונבין מדוע כה חשוב לטפל בנושא בצורה נכונה ואחראית במועד המתאים.
על חובת הגיוס לצה"ל של ישראלים בחו"ל
על פי חוק שירות הביטחון בישראל, כל אזרח ישראלי, גבר או אישה, מחויב בגיוס לצבא – בין אם הוא מתגורר בחו"ל או מחזיק באזרחות נוספת.
בהתאם לכך, אי התייצבות לגיוס במועד שנקבע, מוגדרת כעבירה פלילית של "השתמטות משירות", והדבר נכון הן למי שהיגרו לאחר גיל 16 והן לילידי חו"ל בעלי אזרחות ישראלית.
האם לבני מהגרים המתגוררים בחו"ל לא ניתן פטור אוטומטי מהשירות בצה"ל?
לא. חובת הגיוס לצה"ל חלה על כל אזרח ישראלי המתגורר בחו"ל, בין אם באופן קבוע או זמני.
גם מי שנולד מחוץ לישראל והתגורר שם ברציפות מלידתו, אך מחזיק באזרחות ישראלית, אינו פטור באופן אוטומטי משירות צבאי בצה"ל, ועליו להסדיר את הפטור שלו משירות ביטחון כראוי, במידה ואין בכוונתו לשרת בצה"ל. על מנת למנוע סיטואציה בעייתית עם הגעה לביקור בישראל, יש לטפל בנושא הסדרת מעמד בן מהגרים בצה"ל, מבעוד מועד.
למאמר בנושא פטור משירות צבאי למי שגר בחו"ל, היכנסו >>>
המצב המשפטי הבעייתי של ילידי חו"ל להורים ישראלים
חוק שירות הביטחון בישראל אינו מבחין בין אזרח ישראלי תושב הארץ לבין זה המתגורר בקביעות בחו"ל או נולד מחוצה לה. אזרחות ניתנת באופן אוטומטי לצאצאי ישראלים שהיגרו, מה שיוצר מצבים אבסורדיים בהם ישראלי יליד חו"ל נתפס כמשתמט מגיוס גם אם הוא מתגורר כל חייו במדינה זרה. הגדרה זו עלולה להביא לסנקציות פליליות עבור בן המהגרים, לרבות מאסר, במידה ויגיע לביקור בארץ.
על מנת למנוע סיטואציה בעייתית זו, יש להסדיר את המעמד הצבאי מראש, כך שאותו אדם יוגדר כבן מהגרים פטור משירות. הסדרה מוקדמת של העניין, תאפשר לו ביקורים ממושכים בישראל ללא חשש מהליכים פליליים.
- התמחות בדין הצבאי
- 23 שנות ניסיון
- צוות עורכי דין מקצועי שיעמוד מאחוריך
המעמד הצבאי של ילדי ישראלים החיים בחו"ל
חוק שירות הביטחון מבחין בין שלוש קטגוריות של אזרחים ישראלים המתגוררים מחוץ לישראל:
- בן מהגרים – מי שהיגר עם משפחתו לפני שמלאו לו 16 והתגורר בחו"ל עד גיל 18. עליו להוכיח כי הוא בחזקת ההורה החי בחו"ל.
- בן שליחים – מי ששוהה עם הורה שהוא שליח של גוף ישראלי בחו"ל.
- יליד חו"ל – בעל אזרחות ישראלית שנולד וגר בחו"ל מאז לידתו. עליו להסדיר את מעמדו בגיל 16 וחצי בשגרירות הישראלית.
הסדרת המעמד מאפשרת לבקר בארץ לתקופה של עד 120 ימים בשנה או אף שהייה ממושכת יותר בתיאום עם הרשויות. כך נמנע מצב בו יואשם בהשתמטות מגיוס.
האם חובת השירות בצה"ל חלה גם על בני וגם על בנות מהגרים?
קיימים הבדלים מגדריים בחובת השירות של ישראלים בחו"ל:
בנות שהוכרו כבנות מהגרים זכאיות לפטור מלא משירות בגיל 20, ובלבד שלא ביקרו בארץ למשך מעבר ל- 120 ימים בשנה או ניצלו שנת שהייה בישראל. בנות שניצלו את זכאותן לשנת שהיה בארץ, זכאיות לפטור משירותן בצה"ל רק בגיל 22.
לעומת זאת, בנים מחויבים בגיוס גם אם עלו ארצה לאחר גיל 21, בהתאם למשך השירות הנדרש.
שימו לב: אי הסדרת מעמד בן מהגרים בצה"ל – עלולה לפגוע באפשרותכם לבקר בישראל
ישראלי החי בחו"ל ללא הסדרת מעמדו בצה"ל, צפוי לקשיים רבים עם הגיעו לארץ, החל מבעיות בהנפקת דרכון ועד למעצר והעמדה לדין צבאי.
במצב כזה מומלץ לפנות לעורך דין צבאי מנוסה שיוכל לסייע בהסדרת המעמד מול רשויות צה"ל.
עם זאת, ההמלצה היא להסדיר את המעמד האזרחי מראש בשגרירות הישראלית בחו"ל, על מנת למנוע הידרדרות להליכים משפטיים ופליליים מיותרים עם הגעה לישראל.
מה ההשלכות אי הסדרת המעמד הצבאי של בני מהגרים ישראלים בחו"ל?
ילידי חו"ל או בנים למהגרים ישראלים שמחזיקים בדרכון ישראלי, עלולים למצוא עצמם נעצרים עם הגעתם לישראל אם לא הסדירו כראוי את הפטור שלהם משירות צה"לי.
זאת ועוד, אי הסדרת המעמד עלולה למנוע מהם הארכה או חידוש של הדרכון הישראלי בעתיד. על מנת להיחשב כ"בני מהגרים" לצורך שחרור מהשירות בצה"ל, עליהם להוכיח כי הם בחזקת ההורה המתגורר בחו"ל. אם שני ההורים גרים בארץ, מעמד זה לא יוכר.
לפיכך, המלצתנו היא להסדיר את המעמד הצבאי מראש על מנת למנוע סיטואציות בעייתיות עם הרשויות בעת ביקור בישראל.
כיצד הסדרת מעמד בן מהגרים בצה"ל מתבצעת?
על מנת לאפשר שהייה של ישראלים בחו"ל ללא חשש מגיוס, נקבע כי על כל נער/ה המיועדים לשירות ביטחון, להתייצב בגיל 16 וחצי בשגרירות ישראל במדינה בה הם שוהים, לשם הסדרת מעמדם הצבאי בצה"ל.
הדבר כולל ישראלים ילידי חו"ל, בני מהגרים או בני שליחים. מי שלא יפעל להגדרת הסטטוס הצבאי שלו, עלול שלא להיות מוכר כפטור משירות צבאי ויידרש לשרת בצבא עם ביקור בארץ.
על ילידי חוץ ובני מהגרים למלא טופס בקשה לרישום ופטור. בני שליחים ממלאים טופס לדחיית התייצבות לשירות ויכולים לדחות את הגיוס רק עד גיל 20.
אילו מסמכים נדרשים לצורך הסדרת מעמד בן מהגרים בצה"ל?
על מנת להגיש בקשה להסדרת מעמד בשגרירות הישראלית בחו"ל, יש לצרף את המסמכים הבאים:
- אישור לימודים המפרט את מספר שנות הלימודים עד כה והשנים הנותרות
- העתקי דרכונים של ההורים
- אישור על מרכז חיים משותף של המשפחה בחו"ל
במידה והבקשה לדחיית גיוס תאושר, השגרירות תפרט בפני הפונה את התנאים והמגבלות על משך הביקורים המותר לו בישראל.
מתי כדאי להיעזר בעורך דין צבאי לצורך הסדרת מעמד בן מהגרים בצה"ל?
ככלל, מומלץ להסדיר את המעמד הצבאי מראש על מנת למנוע סיבוכים. עם זאת, ישנם מצבים בהם נדרש ליווי משפטי בשל נסיבות מיוחדות. כך לדוגמא, כאשר יליד חו"ל עולה לארץ עם הוריו בגיל צעיר אך בגיל 17 ההורים חוזרים לחו"ל והוא נותר לבדו בארץ. במקרה זה הוא מחויב בגיוס למרות נסיעת ההורים. זאת מאחר ושהייה בישראל לאחר גיל 16 מחייבת בשירות צבאי. על כן, במצבים מורכבים כגון אלה מומלץ להיעזר בעורך דין צבאי באופן פרטני.
לסיכום
הסדרת מעמד בן מהגרים בצה"ל היא תהליך מורכב שיש לבצעו כראוי ובזמן. כפי שפורט במאמר, הזנחת הנושא עלולה להוביל לסיבוכים חמורים עם הרשויות בישראל. לכן, במידה ואתם הורים לילד המחזיק באזרחות ישראלית אך מתגורר בחו"ל, מומלץ ביותר ליצור קשר עם משרד עו"ד צבאית "המסייעת".
לעו"ד צבאית "המסייעת", ניסיון של למעלה משני עשורים בתחום, ונכונות ללוות אתכם לאורך כל הדרך על מנת להבטיח הסדרה תקינה ויעילה של מעמדכם הצבאי, תוך מניעת סיבוכים מיותרים בעתיד.
למידע נוסף וסיוע בנושא הסדרת מעמד בן מהגרים בצה"ל – צרו עם משרדנו קשר בהקדם.
