השתמטות מהצבא

אם אתם עומדים לקראת גיוס לצה"ל ומחפשים דרכים להימנע מכך, חשוב שתבינו שהימנעות משירות צבאי באופן חוקי, מחייבת הוצאת פטור רשמי משירות בצה"ל. מי שאינם פועלים באמצעות הערוצים המקובלים לקבלת פטור כזה, עשויים להיחשב כמשתמטים משירות צבאי ולשאת בהשלכות מרחיקות לכת. לכן במדריך שלפניכם נבחן את המשמעות של המושג השתמטות מהצבא, את ההשלכות והעונשים שהדבר עלול לגרור, ואת הדרכים להקדים תרופה למכה ולהימנע מגרימת נזק כבד לעתידכם, על ידי פנייה לייצוג משפטי מטעם עו"ד צבאי. 

השתמטות מהצבא: סקירה כללית

במדינת ישראל גיוס צבאי הוא חובה לבנים ולבנות כאחד. הבסיס המשפטי לדרישה זו קיים החל משנת 1949, ונקבע במסגרת "חוק שירות הביטחון". כתוצאה מכך, חובת ההיענות לזימון ליום החיול, חלה על כל אזרח (או תושב קבע) שמלאו לו 18 שנים והוא מועמד לשירות ביטחון (מלש"ב), אלא אם כן ניתן לו פטור על ידי הצבא מסיבות ספציפיות. חשוב לציין כי גם לאחר סיום שירותם הצבאי, אזרחים נותרים מחויבים למלא אחר הנחיות הצבא. הם מחויבים לשרת במילואים לפי הצורך, בתנאי שהם לא קיבלו פטור משירות מילואים.

עם זאת, ישנו מספר לא מבוטל של אנשים שמתחבטים בסוגיית ההשתמטות משירות צבאי. השתמטות כזו טומנת בחובה עונשים חמורים ועלולה להוביל לפגיעה בעתידו של המלש"ב כאזרח. לכן, חיוני להבין לעומק את המשמעויות הנגזרות מההחלטה להשתמט מהצבא, ואת הדרכים הלגיטימיות שבהן ניתן לבקש פטור משירות צבאי ולהימנע מהסנקציות שהשתמטות מצה"ל גוררת.

מי נחשב כמשתמט מהצבא ומי לא? על ההבחנה בין משתמטים, נפקדים ועריקים

כאשר דנים במושג "השתמטות מהצבא", חשוב להבין מי נחשב כמשתמט משירות צה"לי ומי לא. אנשים רבים אינם מבחינים בין מצב שבו אדם קיבל פטור משירות צבאי ביוזמת הצבא או מסיבות מוצדקות ובערוצים המקובלים, ומבלבלים בטעות גם בין המונחים "השתמטות", "נפקדות" ו"עריקות" לכן זה המקום להבהיר את השוני בין המושגים ומשמעותם:

• השתמטות: משתמט הוא אדם שלא מקיים את צו הגיוס. מי שמשתמט משירות צבאי לתקופה ממושכת עלול לעמוד בפני כתב אישום ובמקרים מסוימים אף להיות מובא למעצר.
• נפקדות: המונח "נפקד" מתייחס לחייל שנעדר מהשירות הצבאי לאחר הגיוס אך לתקופה של פחות מ- 20 ימים.
• עריקות: עריק הוא חייל שלא התייצב לצבא לתקופה העולה על 20 ימים. לאחר שחייל נעדר 45 ימים, מוגש כנגדו כתב אישום פלילי, וייתכן שתהיה בקשה למעצרו של החייל עד סיום ההליכים המשפטיים.
• עריקות מילואים: אי התייצבות לשירות מילואים גוררת עונש שונה במקצת לעומת אי התייצבות לצו הגיוס או היעדרות משירות צבאי פעיל.

מהן ההשלכות של אי התייצבות לצו גיוס?

כאשר מלש"ב לא מגיע להתגייס במועד שנקבע עבורו בצו הגיוס שקיבל, הוא נחשב מבחינת הצבא כמשתמט. לצה"ל יש מדיניות של אפס סובלנות כלפי השתמטות, ולכן במקרים כאלו הצבא נוקט באמצעים נחרצים לתפיסת המלש"ב. זה יכול להתרחש באחת משתי דרכים: או באמצעות המשטרה הצבאית או בסיוע משטרת ישראל, כולל תפיסה פוטנציאלית בשדה התעופה.

חשוב להבין כי בחוק השיפוט הצבאי, השתמטות מטופלת כעבירה לכל דבר ועניין, כך שהדבר עלול להביא את המלש"ב לעמידה בפני דין משמעתי או לחילופין למשפט המתנהל בבית דין צבאי.

לאילו עונשים יכולים משתמטים משירות צבאי לצפות?

חומרת העונשים למשתמטים מהצבא, תלויה במידה רבה באופי ההליך השיפוטי שהם עוברים. אם התיק מטופל כעניין משמעתי על ידי קצין צה"ל, הענישה עשויה להיות מקלה יחסית, ולהסתכם בקבלת נזיפה או אזהרה. אולם במקרים חמורים יותר, ניתן להטיל על מי שנאשם בהשתמטות מהצבא גם עונש כליאה בכלא צבאי כעונש מאסר בפועל או מאסר על תנאי.

מנגד, כאשר ההליך מתנהל בבית משפט צבאי, המצב הופך בעייתי בהרבה, שכן משפט בפיקוח שופט בצה"ל מעלה את רף הענישה. במקרים כאלה, אנשים עלולים לעמוד בפני תקופות מאסר ממושכות, בדרך כלל בסביבות 3 שנים.

מעבר לכך, חשוב לקחת בחשבון שאם העבירה כוללת לא רק השתמטות אלא גם עריקות, ההשלכות מחמירות אף יותר. במקרים כאלה, ניתן לקבל גם עד 15 שנות מאסר.

על ההשלכות הפוטנציאליות של השתמטות מהצבא והשפעתן על החיים האזרחיים

חיוני להכיר בכך שלמעשיו של משתמט מהצבא, יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת, שיכולות להשפיע בצורה שלילית מאוד על עתידו האזרחי בהיבטים הבאים:

1. הזדמנויות מקצועיות: מקצועות רבים דורשים מאנשים להיות בעלי רקורד נקי ולהציג תעודת יושר. למשל, מי ששואף להיות עורך דין, אך נושא רישום פלילי בגין עריקות מהצבא, עלול להיות מנוע מלעסוק במקצוע.
2. שירותים אזרחיים: הזמינות של שירותים אזרחיים שונים עלולה להיות מושפעת לרעה מקיומו של רישום פלילי שנוצר בתקופת הצבא. התווית של "עריק" מותירה כתם משמעותי על שמו של החייל וסוגרת לו דלתות רבות גם כאזרח. לדוגמה, קבלת ויזה לנסיעה למדינות מסוימות עשויה להפוך לבלתי אפשרית עבור מי שהורשע בהשתמטות משירות צבאי.
3. תב"ן: מאסר ממושך אינו נחשב כתקופת שירות, כלומר משתמטים יושבים תקופות ממושכות בכלא מבלי שזה יתרום לקיצור משך השירות הצבאי שלהם.

בהתחשב בהשלכות מרחיקות הלכת הללו, אם אתם מחפשים דרכים לקבל פטור משירותכם הצבאי מכל סיבה שהיא, מומלץ להעסיק עורך דין צבאי שילווה אתכם בהגשת הבקשה בערוצים המקובלים, כבר בשלבים המוקדמים ביותר למיונים לצבא. עו"ד צבאי יספק לכם הכוונה חשובה בנוגע להתנהלות נכונה מול המערכת הצבאית שתסייע בשיפור הסיכויים לקבלת הפטור מהצבא או לכל הפחות הקלות בתנאי השירות, מבלי לסכן את עתידכם ואת האינטרסים שלכם.

אל דאגה: גם למשתמטים מהצבא יש תקווה!

גם אם כבר נעדרתם מהצבא ללא אישור צבאי מתאים, חשוב להבין שלא מדובר במצב בלתי הפיך. על ידי פנייה לליווי של עורך דין צבאי מקצועי, עדיין יש סיכוי לשנות את רישום העבירה שלכם ולהישפט על פי הדין המשמעתי ולא במסגרת בתי המשפט הצבאיים, שם העונשים נוטים להיות חמורים יותר. ככל שתקדימו לפנות לסיוע משפטי מעו"ד צבאי, כך גדלים הסיכויים להצגת הסיבות העומדות מאחורי העבירה שלכם באור אוהד יותר, ולהביא לביטול רישום סעיף האישום או להפחתת חומרתו. זה, בתורו, יביא לעונש קל יותר, והכי חשוב, יכול לעזור לכם להימנע מרישום פלילי שעלול להשפיע על חייכם כאזרחים.

השתמטות מהצבא – הדרך להקדים תרופה למכה

אם אתם חשים כי אינכם כשירים או מתאימים לשרת בצה"ל מסיבה מסוימת, דעו כי במקום להתעלם מצו הגיוס ולשאת בהשלכות החמורות של מעשיכם, תוכלו להגיש מלכתחילה בקשה לקבלת פטור משירות צבאי מהטעמים הבאים:

• פטור מטעמים דתיים: במהלך השנים, חרדים רבים בישראל זכו לפטור משירותם הצבאי ונרשמו כ"דחויי שירות", על בסיס הטיעון "תורתו אמונתו" והסדרים נוספים שמנעו את גיוסם לצה"ל. כיום הנושא שנוי יותר במחלוקת כאשר מדובר בבני ישיבות, אך המגדר משחק תפקיד באופן שעדיין מקל על בנות דתיות לבקש פטור משירותן מטעמי דת. התהליך פשוט יחסית אך דורש ידע מקיף. נערה דתייה שאורחות חייה מתנגשים עם אורח החיים בצה"ל, יכולה להצהיר על מעמדה הדתי ברבנות, ויש להגיש את ההצהרה ללשכת הגיוס להבטחת הפטור. באופן אידיאלי, זה צריך להיעשות בתוך עד 90 ימים לפני מועד הגיוס או תוך 30 ימים מרגע קבלת הצו הראשון. אפשרות נוספת היא הגשת ההצהרה 30 יום לפני המועד בו יוכל הפוקד לזמן את המשל"בית. גם אם לא עומדים בלוח הזמנים הנ"ל, עדיין ניתן לקבל את הפטור, אך מתווספת לכך מורכבות מסוימת.
• פטור רפואי: פרופיל 21, שניתן על פי תנאים פיזיים או נפשיים, הוא הפרופיל הנמוך ביותר בצה"ל ואינו מחייב שירות צבאי. למרות שפרופיל זה מקנה גם פטור ממילואים, הוא עדיין מאפשר התנדבות, כאשר כל מקרה נבחן לגופו. פנייה לסיוע מעורך דין צבאי יכולה לעזור להורדת פרופיל לחייל שנדרש לפטור רפואי מהצבא או לחילופין – להעלאת הפרופיל באופן שיגדיל את הסיכוי לשרת בצבא, אם בכך המלש"ב חפץ.
• פטור מצפוני: אנשים המתנגדים לשימוש בכוח ובנשק יכולים לבקש פטור משירותם הצבאי מטעמי מצפון. לשם כך יש לפנות ללשכת הגיוס בתוך עד 90 ימים ממועד הגיוס שנקבע, ולהגיש תצהיר מנומק בנושא. התהליך כולל ראיונות וביקורת ועדה, תוך הקפדה על קריטריונים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון. התייעצות עם עורך דין צבאי מומלצת מאוד להכוונה במקרים אלו, על מנת להגדיל את סיכויי הבקשה להתקבל.
• פטור נפשי: פנייה לרופא אזרחי המתמחה בבריאות הנפש יכולה לקבוע אם מועמד מתאים לשירות צבאי. המלצת הרופא מועברת להחלטת קצין בריאות הנפש בצבא. במידת הצורך, ניתן להגיש ערעור תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה, ורצוי בהכוונת עורך דין צבאי לשיפור הסיכויים להשגת הפטור.
• פטור בשל מצב משפחתי: בנות בהריון עם תיעוד מתאים יכולות לגשת לשירות 'מיטב' לקבלת פטור מהצבא, וכן נערות נשואות המציגות תעודת נישואין.
• פטור בשל שיוך מגזרי שאינו חייב בשירות בצה"ל: ישנם אנשים בישראל שאינם מחויבים להתגייס בשל שיוכים לאוכלוסיות מסוימות, כמו בני מיעוטים. אולם במקרים רבים עדיין גם מי שפטור מטעמים אלו עדיין רשאי לבחור להתנדב לצה"ל.
• פטור לעולה חדש: עולים חדשים בגילאי 22-27 וכן עולות חדשות בגילאי 21-27, אינם חייבים בשירות צבאי, אך יכולים להתנדב למשך 18 חודשים. גם עולים שהם הורים לילד אחד או יותר, פטורים משירות צבאי, כמו גם עולות חדשות נשואות.

בכל המקרים הללו, מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד צבאי מנוסה על מנת להבטיח את התוצאה הרצויה.

לסיכום

במדריך זה סקרנו את החשיבות בהבנת הדרכים השונות לקבלת פטור משירות צבאי באופן רשמי, כדי להימנע מאישום בהשתמטות מהצבא. אם נקלעתם למצב בו אתם זקוקים לסיוע בנושאים אלו, אל תהססו לפנות אל "המסייעת" – עורכת דין צבאית מובילה שתסייע לכם למזער נזקים ולהגן על זכויותיכם בתהליך.