בפרק הזה, עסקנו לא רק בכושר הגופני הנדרש למלש"בים, אלא גם בתהליך המורכב של הערכת היכולת הנפשית שלהם. אל"מ (מיל') פרופ' איל פרוכטר, שהיה אחראי על בריאות הנפש בצה"ל, שוחח איתי על השינויים המשמעותיים שהמערכת עברה, במיוחד בכל הקשור לאתגרים הנפשיים של הדור הנוכחי.
כבר מההתחלה, פרופ' פרוכטר שיתף אותנו איך צה"ל עבר שינויים משמעותיים בתחום בריאות הנפש, והסביר איך המערכת התמודדה עם המורכבות של הדור של היום. "הדור הזה שגדל אחרי הקורונה", הוא ציין, "חווה קשיים חברתיים וחרדות יותר מאי פעם, ויש גם שינוי משמעותי בשיעור האוטיזם. התגייסות לצבא דורשת מהחיילים להתמודד עם אתגרים שלא היו קיימים לפני כמה שנים".
לפרופ' פרוכטר יש גם ניסיון עם פרויקט "רואים רחוק", שבו צה"ל התחיל לשלב חיילים על הספקטרום האוטיסטי בתפקידים ייעודיים ומותאמים, מתוך הכרה בכישוריהם והכנה מיוחדת שניתנה להם.
החשש הגדול של דור המגייסים, הוא מהפערים הגדולים ביניהם לבין הציפיות הצבאיות. רבים מהם לא חוו חוויות של עצמאות, לא יצאו לטיולים שנתיים, ולא ישנו מחוץ לבית. הצבא, שמציב רף גבוה של כושר גופני ויכולות מנטליות, מוצא את עצמו במצב שבו הוא צריך להיות רגיש יותר כלפי דור שלם שמגיע עם אתגרים חדשים וקשיים נפשיים שלא היו קיימים בעבר.
פרופ' פרוכטר הדגיש את המודעות הגדלה בצה"ל בתחום זה. כיום, יש יותר אבחונים ומודעות לבעיות נפשיות, עם הכוונה להכניס את המתאימים לתפקידים שמותאמים אישית להם. "היו תקופות שבהן המערכת הייתה הרבה יותר קשוחה, היום יש יותר מקום להתאמות", הוא אמר, "אבל גם יש אתגר – לדעת מתי צריך להפעיל רגישות ומתי חייבים לדרוש מהחיילים להתאמץ ולהתבגר, כי השירות הצבאי הוא גם הזדמנות להתבגר ולהתמודד עם אתגרים".
ההבנה הזאת היא לא פחות חשובה. המערכת הצבאית מתאימה את עצמה לא רק לאתגרים הפיזיים אלא גם לנפש החיילים, מתוך הכרה שהעתיד דורש לא רק לוחמים חזקים פיזית אלא גם כאלה שיודעים להתמודד עם האתגרים הנפשיים של הדור החדש.
לשמיעת הפרק המלא בפודקאסט, לחצו כאן.