עריקות מהצבא היא תופעה חמורה שצה"ל פועל למיגורה בדרכים שונות ומגוונות. במאמר זה נסביר מהי בעצם עריקות מהצבא, מהן הסיבות השכיחות לעריקות, כיצד מתמודדים עם עריקים בצבא ואיזה עונש על עריקות מהצבא עלול להיגזר על חייל שהורשע בעריקה משירותו הצבאי, בנוסף למשמעויות הפליליות והאזרחיות של ההרשעה בעבירה זו.
הגדרתה של עריקות מהצבא בדין הצבאי
המונח "עריקות מהצבא" מתייחס להיעדרות בלתי מורשית משירות צבאי, ללא קשר לסיבה שבגינה נעדר החייל. אולם על פי ההגדרות בחוק הצבאי, החוק הצבאי אינו כולל עבירה פלילית הקרויה "עריקות", למרות שמושג זה הפך לשגור בשפה הצה"לית. ההגדרה הרשמית בחקיקה הצבאית לסוג כזה של היעדרות בלתי מאושרת היא "העדר מן השירות שלא ברשות". באופן לא פורמלי, נהוג להשתמש במונח "עריקות" כאשר חייל נעדר מתפקידו במשך למעלה מ-21 ימים ללא הפסקה. כך או כך, העונשים על עריקות מהצבא יכולים להיות כבדים מאוד, כפי שנראה בהמשך המאמר.
איזה עונש על עריקות מהצבא ניתן לחיילים שהורשעו בה?
בתי הדין הצבאיים רואים בחומרה רבה את נושא העריקות ולכן נוטים להטיל עונשים כבדים על עריקים. במקרים רבים מדובר בעונשי מאסר של שנים אחדות, כאשר תקופת המאסר המקסימלית על עריקות יכולה להגיע עד ל-15 שנה.
כל עריק שנפקד מהשירות למעלה מ-75 ימים מועמד בפני בית דין צבאי (בניגוד לדין משמעתי המתנהל בתוך היחידה ונוטה להיות פחות מחמיר), וצפוי לעונש מאסר וכן לרישום פלילי במשטרת ישראל. בקצרה, העונש על עריקות מהצבא אינו עניין של מה בכך.
מהן הסיבות השכיחות לעריקות
ישנם מספר גורמים עיקריים שיכולים להביא חיילים לערוק מהשירות הצבאי. אחד מהם הוא התפתחות של קשיים נפשיים במהלך השירות, אשר יכולים לנבוע מחוויות שליליות כמו אינטראקציות בעייתיות עם מפקדים או חיילים אחרים. במקרים אחרים, הגעגועים הביתה וקשיי ההסתגלות לחיים הצבאיים מהווים מניע לעריקה.
סיבה שכיחה נוספת לעריקות, היא קשיים כלכליים. חלק מהחיילים מוצאים את עצמם במצוקה כספית במהלך השירות ומחליטים כי עבודה אזרחית חשובה יותר עבורם מאשר המשך השירות הצבאי. בנוסף, ישנם חיילים בעלי עמדות אידיאולוגיות אנטי-צבאיות, שבוחרים מתוך שכנוע פנימי להימנע משירות בצה"ל.
גורמים אחרים שעלולים להוביל לעריקות מהצבא הם קשיים משפחתיים, הפחתת מוטיבציה ואחריות בכל הנוגע לשירות וגם אי התאמה למסגרת הצבאית על רקע דתי. כך או כך, הנזקים הכרוכים בעריקה הם תמיד משמעותיים, בלי קשר לרקע לה.
סוגים שונים של עריקים וההבדלים באופן הטיפול בהם
בצה"ל מבחינים בכמה קבוצות שונות של עריקים על פי שלבי הגיוס והשירות בהם נעדרו.
ראשית, ישנם מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) שנמנעים מלהתייצב לצו הראשון או לצו הגיוס, ובכך מסווגים כעריקי בקו"ם עוד לפני תחילת שירותם הפעיל.
אחרי הגיוס, חייל שמשובץ ליחידה ונעלם ממנה יכונה כ"נפקד" או "עריק יחידה", בהתאם לפרק הזמן של היעדרותו.
לבסוף, ישנם גם חיילי מילואים שאינם מתייצבים לשירות ונחשבים כעריקי מילואים.
מדיניות הטיפול בעריקים על ידי מערכת המשפט הצבאית תלויה בסוג העריקות. עריקי יחידה עם תקופת היעדרות קצרה יחסית יטופלו במישור המשמעתי היחידתי, על ידי קצין שיפוט שדה בכיר (קש"ב). לעומת זאת, עריקים עם תקופות היעדרות ממושכות (המכונים "עריקים פרקליטותיים") יועמדו בפני בית דין צבאי לאחר הגשת כתב אישום בעניינם על ידי הפרקליטות הצבאית. מנגנון השיפוט והענישה שונה בין שתי הקבוצות הללו.
תהליך הטיפול בעריקים
כאשר חייל מדווח כנעדר מעל 21 יום, מתחילה פעילות של איתור ומעקב שמובלת על ידי מדור העריקים ביחידת "מיטב". במסגרת המאמצים לתפיסת העריק, המשטרה הצבאית עוקבת אחר חשבונות בנק, פרופילי מדיה חברתית ועורכת ביקורי פתע בבית העריק. במקביל, מועבר דיווח למשטרת ישראל שמנפיקה צו מעצר ואיסור יציאה מהארץ.
בשלב הבא, התיק מועבר לטיפול על ידי הפרקליטות הצבאית. ברוב המקרים מוגש נגד העריק כתב אישום לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי. רק במקרים נדירים הפרקליט הצבאי יכול להחליט על סגירת התיק או העברתו להליך משמעתי בלבד.
כיצד משך העריקות משפיע על ההליך השיפוטי
משך ההיעדרות הוא גורם מפתח בקביעת הסטטוס המשפטי של עריקים ובניהול ההליכים נגדם. ככלל, חייל הנעדר מעל ל-21 יום מוגדר כעריק, בעוד שהיעדרויות קצרות יותר נחשבות ל"נפקדות". עם זאת, את ההליך המשפטי בבית הדין הצבאי ניתן לקיים רק אחרי 75 ימי עריקות או 45 במידה וזוהי עריקות חוזרת.
במקרה של עריקות קצרה מכך, הנושא מטופל במסגרת פנים-יחידתית. המפקדים מנהלים הליך משמעתי, כאשר לבכירים שבהם סמכות לגזור עד 54 ימי מעצר בכלא צבאי. לעומת זאת, עריקות ארוכה יותר מובילה למעצר ולהעברת התיק לפרקליטות הצבאית, שמחליטה אם להסתפק בצעדים משמעתיים או להגיש כתב אישום ולהעמיד את החייל למשפט צבאי מלא.
בכל מקרה חשוב להבין, כי עריקות מסווגת כעבירה פלילית שגוררת רישום פלילי. עד לאחרונה, כל הרשעה בעריקות הובילה לרישום הפלילי המלא, הנמשך 17 שנים. לפי תיקון עדכני בחוק, במקרים מסוימים הרישום יכול להיות מסווג כ"מופחת" ולהימחק אוטומטית אחרי 5 שנים בלבד. יחד עם זאת, במקרים אחרים עדיין צפוי רישום מלא ל-17 שנים, מה שעלול לפגוע קשות בסיכויי התעסוקה העתידיים של העריק.
מה המשמעות של רישום פלילי במקרה של עריקות מהצבא?
בניגוד להרשעה בדין משמעתי בפני מפקד, הרשעה בדין פלילי בבית דין צבאי מייצרת רישום פלילי. על כן, מומלץ מאוד לחיילים הנאשמים בעריקות להיות מיוצגים על ידי עורכי דין צבאיים מנוסים. ייצוג משפטי איכותי יכול להשפיע גם על חומרת העונש שיוטל על העריק.
קיימת חשיבות מכרעת לפעול להפחתת העונש מתחת לרף מסוים, שכן מתחתיו יוענק לעריק רישום פלילי מופחת בלבד. לעומת זאת, כל עונש מעל לאותו רף יגרור רישום פלילי מלא ל-17 שנה, מה שילווה את החייל לאורך כל חייו האזרחיים.
מהן ההשלכות ארוכות הטווח של עריקות מהצבא על עתיד החייל?
הרישום הפלילי בעקבות הרשעה בעריקות הוא עונש כבד מנשוא שפוגע בחייל שנים ארוכות אל תוך חייו האזרחיים. מסומנים ברישום פלילי צבאי מתקשים למצוא עבודה איכותית, שכן הרישום מוריד את ערכם בשוק העבודה ומסמן אותם כאנשים בעייתיים.
יתרה מכך, עצם קיום ההליך הפלילי בבית דין צבאי עקב הגשת כתב אישום על עריקות, צובר השלכות חמורות. תקופות המאסר הנגזרות בהליכים אלו ממושכות ומשמעותיות, ובנוסף נוצר רישום פלילי לתקופה של 17 שנה לפחות.
חשוב להדגיש כי עריקים רבים כלל אינם מודעים לכך שהרשעתם בבית דין צבאי מייצרת רישום פלילי שילווה אותם במשך 17 שנה במאגרי המשטרה. הופעת הרישום הזה בתדפיס המרשם הפלילי, מונעת מהחייל לשעבר לקבל אישור על העדר עבירות מהמשטרה, הנחוץ למגוון מטרות – החל ממשרות ממשלתיות וכלה בקבלת ויזות ממדינות זרות.
לסיכום
עריקות מהצבא היא עבירה צבאית חמורה, שהשלכותיה המשפטיות עלולות ללוות את החייל שנים רבות אל תוך חייו האזרחיים. ייצוג על ידי עורך דין צבאי מומחה הוא הכרחי על מנת לצמצם ככל הניתן את הנזקים הנובעים מההליך המשפטי ולפעול להשגת הקלה בעונש.
לאור האמור לעיל, אם נקלעתם למצב של עריקות או שאתם שוקלים לערוק, זה הזמן לפנות לייצוג משפטי במשרד עו"ד צבאית "המסייעת". "המסייעת" תייעץ לכם ותדאג לייצג אתכם במסירות מול הרשויות הצבאיות ולהגן על זכויותיכם.